דמי הבראה הם תשלום נוסף הזכאים לו עובדים לאחר השלמת שנת עבודה (12 חודשים), במגזר הציבורי התשלום על בסיס 449 ש”ח ליום ובמגזר הפרטי 378 ש”ח ליום וישנם עובדים כמו עובדי קבלן או עובדים במגזר הציבורי בענפים שונים הזכאים למספר ימי הבראה מורחב ותנאים מיטיבים יותר על פי הסכמים קיבוציים.

על מה מדובר וכיצד נדע לחשב את דמי ההבראה המגיעים לנו על פי חוק?

בעבר (החל משנות ה-20) דמי ההבראה היוו השתתפות בדמי הוצאות הבראה ונופש עבור עובדים במגזר הציבורי שאכן יצאו לבתי הבראה או לבתי הארחה על מנת לנוח ולצבור כוחות בעקבות עבודות פיזיות שנדרשו בזמנו, על אף מטרה סוציאלית ונחמדה שכזו, כבר במשך מספר עשורים דמי הבראה נשארו בתלושי השכר של כולנו כשריד כלכלי נוסף לכל עובד במשק ובהחלט לא מותנה ביציאה ממשית לימי נופש והבראה או בדרישת קבלות ואסמכתאות למימוש נופש או הבראה.

ובכן, מי זכאי לדמי הבראה?

כל עובד שהשלים שנת עבודה אחת (כלומר, 12 חודשים) רשאי לקבל דמי הבראה.
גם עובדים במשרה חלקית או עובדים שעבדו מספר ימים במהלך השנה אך הסכם העבודה בין העובד למעסיק התקיים במשך שנה אחת לפחות זכאיים גם לדמי הבראה.

מה מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד?

מספר ימי הבראה תלויים בוותק של העובד במקום העבודה או אצל המעסיק, מספר ימי ההבראה עולים בהתאם לשנות הוותק.

הטבלה שלפנינו מציגה את ימי הבראה עפ”י וותק הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.

גובה דמי ההבראה וכיצד הם נמדדים

גובה דמי ההבראה במגזר הציבורי מתעדכן במהלך חודש יולי וגובה דמי ההבראה במגזר הפרטי מתעדכן במהלך חודש יוני.

בעוד שגובה דמי ההבראה במגזר הציבורי חווה עלייה מתמדת במהלך השנים- בשנת 2013 עמד על כ-423 ש”ח ליום למשל וכל שנה טיפס עוד קצת עד לשוויו העדכני כיום 449 ש”ח ליום, גובה דמי ההבראה במגזר הפרטי חווה שינוי אחרון בין השנים 2013 ל-2014 ועלה מ- 374 ש”ח ליום ל- 378 ש”ח ליום.

שינויים בגובה דמי ההבראה במגזר הפרטי משתנים בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן במסגרת צו הרחבה ואילו שינויים בגובה דמי ההבראה במגזר הפרטי הם בהתאם להודעת הממונה על השכר.

איך ממשים את הזכות לדמי הבראה?

כיום ניתן לקבל את תשלום דמי ההבראה ב- 3 דרכים שונות

• הדרך המקובלת ביותר ברוב מקומות העבודה היא תשלום שנתי:
דמי ההבראה משולמים כתשלום שנתי יחיד וכתוספת לאחת המשכורות- בדרך כלל בין חודשי הקיץ יוני-ספטמבר, אך ניתן גם לקבל את התשלום החד שנתי בחודש אחר במהלך השנה- תלוי במקום העבודה.

• תשלום דמי הבראה כתשלום חודשי:
כאן מדובר למעשה בתשלום שכר גלובלי שכולל בתוכו את דמי ההבראה כשהמעסיק והעובד מסכימים על כך בחוזה ההעסקה ובתלוש השכר תהיה שורה נפרדת לתשלום דמי ההבראה.

• אפשרות נוספת היא מימון של נופש במקום תשלום דמי הבראה:
מדובר במקרה ובו המעסיק בוחר לממן את נופש העובדים במקום תשלום דמי הבראה ועל מנת שמימון הנופש ייחשב כתשלום דמי הבראה על המעסיק חלה חובת הדיווח לעובד שיציאה לנופש היא על חשבון דמי ההבראה שלו ועל העובד להסכים שדמי ההבראה שלו ישולמו בדרך זו- של יציאה לנופש.

במקרה ובו שווי הנופש של העובד נמוך מערך דמי ההבראה לו זכאי העובד, ההפרש ישולם ע”י המעסיק.
בנוסף, וזו נקודה חשובה עבור עובדים, מימון הנופש נחשב כהטבה לצרכי מס, משמע שהעובדים צריכים לדאוג לשלם מס הכנסה על החופש וכך המס ינוכה מתוך השכר.

מהו פדיון דמי הבראה?

עובד שלא קיבל את דמי ההבראה במהלך תקופת עבודתו ועדיין מועסק אצל אותו מעסיק רשאי לתבוע פדיון דמי הבראה עבור 7 שנות העבודה שקדמו לשנת העבודה הנוכחית.

עובד שסיים את העסקתו ולא קיבל דמי הבראה רשאי לתבוע את פדיון דמי ההבראה עבור 7 שנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

חשוב לציין שישנם ענפים מסוימים שחלים עליהם הסכמים קיבוציים ובמסגרתם העובדים זכאיים לדמי הבראה גבוהים יותר מכלל העובדים.
דמי ההבראה המוגדלים ותנאים מיטיבים לעובדים בענפים אלו משתנים מענף לענף בהתאם למסגרת העבודה.
בין ענפים אלו נמנים: עובדי קבלן, עובדי חברות ניקיון ותחזוקה, עובדי חברות שמירה ואבטחה, עובדים בענף המלונאות, מלצרים ועובדי אולמות וגני אירועים, עובדים בשירות המדינה, עובדים בענף הבנייה והשיפוצים ועובדים בתעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה.